טיפים וטכניקות לפיתוח מנהיגות

דף זה הינו מדריך כללי למנהיגות אתית (Ethical) מתקדמת.

כנראה קל יותר להסביר ולהבין את טיבעה של מנהיגות טובה מאשר להיות מנהיג טוב בפועל. מנהיגות טובה דורשת איכויות אנושיות עמוקות הרבה יותר מתובנות קונבנציונליות של סמכות.

בעידן המודרני מנהיגים טובים היוו כוח מאפשר העוזר לאנשים וארגונים להגיע לביצועים ולהתפתח, מה שממצביע על כך שיישור קו מתקדם הושג בין צרכיהם של אנשים לבין מטרות הארגון.

הרעיון המסורתי של המנהיג כזה שעומד בראש הפירמידה ההיררכית הפך בימנו אנו להערכה לוקה ביותר של מהי מנהיגות אמיתית.

מנהיגות אפקטיבית לא דורשת בהכרח יכולת טכנית או אינטלקטואלית גדלה. תכונות אלו יכולות לסייע, אך הן לא נקודות מפתח.

מנהיגות טובה בעידן המודרני דורשת בעיקר גישות והתנהגויות המשויכות ומאופיינות באנושיות.

הרעיון של להיות בשירות הוא פונדמנטלי לתפקיד המנהיג. מנהיגות טובה מערבת שירות עבור הארגון או הקבוצה והאנשים שלוקחים בו חלק. מנהיגים לא אפקטיביים נוטים להפוך את העיקרון הזה ולהניח שהמנהיג צריך לקבל שירות מהאנשים. רעיון שגוי זה מכיל בתוכו את ההנחה שמנהיגות היא הזדמנות לקחת: מעמד אישי, יתרון, רווח וכו., על חשבון אנשים אחרים. זוהי שגיאה גסה.

במקום זה, מנהיגות היא הזדמנות לתת; לשרת את הארגון, ובאופן מכריע לשרת גם את האנשים בו.

הגישה המודרנית של ‘מנהיגים בשירות’ ‘ומנהיגות משרתת’ מיוחסים ל רוברט ק. גרינליף (במאמרו מ1970 The Servant as Leader). עם זאת הרעיון שהמנהיגות היא פונקציה שירותית על פני פונקציה שמשרתים אותה, הוא רעיון עתיק שיסודותיו בציביליזציות עתיקות ובכתבים דתיים קדומים.

במרכזה, מנהיגות עוסקת באנשים. כמובן שמנהיגות מקושרת ומעורבת גם בקבלת החלטות ופעולות הנוגעות לכל מיני דברים, אולם מנהיגות הינה ייחודית בהשוואה לכל תפקיד אחר בגלל האחריות המיוחדת שלה כלפי אנשים. (לדוגמא – אלה ההולכים אחרי המנהיג – בכל הקשר שבו נבחן את המנהיגות)

יכולות רבות בחיים הם עניין של רכישת מיומנות וידע תחילה ולאחר מכן ישום של הנלמד באופן אמין ואיכותי. מנהיגות בהקשר זה הינה שונה. מנהיגות טובה דורשת כוחות רגשיים ותכונות התנהגותיות אשר לעיתים יכולים לשאוב עמוקות מכוחותיו המנטאליים והרוחניים של המנהיג.

מנהיגות והנהלה נתפסים לעיתים קרובות כאותו הדבר, מה שהם לא. לעיתים מנהיגות מובנת באופן שגוי כהכוונה והנחייה של אנשים וקבלה של החלטות חשובות בשמו של הארגון. מנהיגות אפקטיבית היא הרבה יותר מזה.

אנשים הולכים בעקבות מנהיגים טובים בעיקר מפני שאנשים בוטחים בהם ומכבדים אותם (ולא את המיומנויות שלהם). מנהיגות מתייחסת בראש ובראשונה להתנהגות ורק לאחר מכן במיומנויות.

זוהי דרך פשוטה לראות איך מנהיגות שונה מניהול:

  • ניהול מתייחס בעיקר לתהליכים.
  • מנהיגות מתייחסת בעיקר בהתנהגות.

אפשר להרחיב זאת ולאמר:

  • ניהול נשען בעיקר ביכולות מוחשיות ומדידות כמו תכנון אפקטיבי; שימוש במנגנונים ארגוניים; והשימוש בשיטות תקשורת מתאימות.
  • מנהיגות מערבת כישורים ניהוליים רבים, אך באופן כללי, כפונקציה משנית או כרקע למנהיגות אמיתית. במקום זאת מנהיגות נסמכת באופן החזק ביותר על דברים פחות מדידים ופחות מוחשיים כמו אמון, השראה, גישה, קבלת החלטות ומאפיינים אישיים. אלו הם לא תהליכים או מיומנויות ואפילו לא בהכרח תוצאה של ניסיון. אלו הם צדדים של האנושיות, והם מתאפשרים בעיקר בזכות תכונותיו של המנהיג ובמיוחד הרזרבות הרגשיות שלו\ה.

מנהיגות טובה נסמכת על האיכויות של הגישה ולא על תהליכים ניהוליים.

הומאניות הינה דרך אפשרית לתיאור את התכונות הללו, מכיוון שהיא משקפת את מערכות היחסים החיוניות של המנהיג עם בני אדם.

איכויות קריטיות למערכת היחסים בין המנהיג לבין אנשיו הנם שונים ממיומנויות ותהליכים קונבנציונליים.

דוגמאות לאיכויות מנהיגותיות מרכזיות

  • יושר (integrity)
  • הגינות
  • ענוה
  • אומץ
  • מחויבות
  • תשוקה
  • ביטחון
  • חיוביות (גישה חיובית)
  • חוכמה
  • נחישות
  • חמלה
  • רגישות
  • כנות (sincerity)

אנשים בעלי התנהגויות וגישות מסוג זה נוטים למשוך אחריהם תומכים שהולכים אחריהם.

אנשים, באופן טבעי, נכונים ללכת אחרי ונמשכים לאנשים המפגינים עוצמה והיכולים לעורר השראה ואמונה אצל אחרים. האיכויות הללו נוטות ליצר אפקט כריזמטי. כריזמה נוטה לנבוע ממנהיגות יעילה ומהתכונות המאפשרות מנהיגות אפקטיבית. כריזמה לבדה אינה ערובה למנהיגות אפקטיבית.

אנשים מסוימים נולדים באופן טבעי יותר למנהיגות מאשר אחרים. רוב האנשים לא מבקשים להיות מנהיגים, אולם אנשים רבים אף יותר יכולים להנהיג בדרך זו או אחרת או בסיטואציה כזאת או אחרת מבלי לדעת שהם יכולים.

אנשים הרוצים להיות מנהיגים יכולים לפתח יכולות מנהיגותיות. מנהיגות אינה דבר השמור אל ורק לעשירים והמלומדים.

מנהיגות היא עניין של שכנוע עצמי ואמונה חזקה בתכלית ומטרה כלשהי.

ישנם אנשים אשר אצלם המנהיגות מופיעה מאוחר יותר בחייהם, וזה אינו דבר גרוע. אין מכשול אמיתי בפני אלה הרוצים להיות מנהיגים אם הם ניגשים אל המנהיגות במידה של יושרה. כל אחד יכול להיות מנהיג אם היא או הוא מונע במידה מספקת למען מטרה מסוימת.

כמו כן איכויות רבות של מנהיגות אפקטיבית, כגון ביטחון וכריזמה, ממשיכים  להתפתח תוך כדי ניסיון בתפקיד המנהיג.

אפילו מנהיגים שהחלו את דרכם באופן צנוע יכולים להפוך למנהיגים גדולים, ואף למנהיגים הגדולים ביותר.

מנהיגות יכולה לצאת אל הפועל בכל מיני סגנונות. יש מנהיגים שלהם סגנון אחד, שהולם סיטואציות מסוימות ואינו הולם באחרות. יש מנהיגים שיכולים לאמץ ולהשתמש בסגנונות מנהיגות שונים בהתאם לסיטואציה הנתונה.

הסתגלות סגנונית למנהיגות הינה אספקט ההופך חשוב יותר מכיוון שהעולם בו אנו חיים הופך מורכב ודינמי יותר. סתגלנות נובעת מאובייקטיביות, אשר בתורה נובעת מביטחון רגשי ובגרות רגשית. שוב, נקודות חוזק אלה אינן נובעות מממון או חינוך, או מיומנויות או תהליכים.

באופן טיפוסי למנהיגים טובים יש הבנה חדה של מערכות יחסים בתוך מערכות ורשתות גדולות ומסובכות. הבנה זו יכולה להיות אינטואיטיבית או להיות טכנית\תוצר למידה או שניהם גם יחד.

דרך שימושית לחקור את הזוית החיונית הזו של המנהיגות בהתייחס למערכות יחסים ומערכות רחבות יותר היא החוזה הפסיכולוגי והאופן שבו תיאוריה זו מתייחסת לארגונים ומנהיגות.

אנשים בתחילת דרכם המנהיגותית (והאחראית Supervision והניהולית) מרגישים, לעיתים, תחת לחץ להוביל באופן שתלטני מובהק. לעיתים הלחץ המופעל על המנהיג החדש להכיל את הסמכות שלו\ה על הקבוצה מגיע מלמעלה.

לעיתים נדירות מנהיגות שתלטנית היא מנהיגות ראויה אולם, במיוחד בקבוצות בוגרות\בשלות, הבנה לא נכונה של הסיטואציה, וניסיון להיות דומיננטי מדי, יכול ליצור בעיות עבור המנהיג החדש, התנגדות הקבוצה הופכת להיות בעיה ומתחיל מעגל של התנהגויות שליליות וירידה בביצועים.

דברים רבים במנהיגות פועלים בניגוד לאינטואיציה. מנהיגות, פעמים רבות דומה יותר לשירות מאשר להובלה. חוץ מזה, פרטים וקבוצות נוטים להתנגד פחות או לא להתנגד כלל לדברים שבהם יש להם מעורבות גדולה יותר\תחושת בעלות\תחושה של שליטה. אנשים נוטים להגיב טוב יותר להכרת תודה, עידוד, הוכרה על תרומתם, הכללה שלהם בנעשה וכו…

מנהיגות דומיננטית מדי וקשוחה מספקת לקבוצות סיבות רבות להתנגדות. היא גם מונעת תחושת בעלות (Ownership) ושליטה עצמית בקרב האנשים המובלים. כמו כן היא מדכאת את התגמולים והתמריצים החיוביים (הכרת תודה, עידוד, הוכרה על תרומתם, הכללה שלהם בנעשה וכו…) החיוניים עבור פרטים וקבוצות בהתמודדות עם שינויים ועבור הנאה בסביבת העבודה.

כמובן שמנהיגים צריכים להיות מסוגלים לקבל החלטות קשות כשהן נדרשות, אך חשוב יותר, מנהיגים צריכים להתמקד בלאפשר לקבוצה לשגשג, תפקיד שהוא ‘שירותי’, ולא תפקיד ההנהגה הדומיננטית המיוחס לעיתים כה קרובות למנהיגות.

אספקט נוסף חשוב ומרכזי של מנהיגות הוא פילוסופיה.

פילוסופיה (ניתן גם לקרוא לה מטרה בסיסית – Fundamental purpose) היא הבסיס עליו בונים את האסטרטגיה, הנהלה, פעולות אופרטיביות, ובאופן כללי את כל שאר הדברים המתרחשים בארגון).

ללא קשר לגודל הארגון, פעולות אופרטיביות צריכות להתקיים בשלום עם פילוסופיה אחת עקבית (מתאימה והרמונית).

שותפים, מנהלים, צוות, לקוחות ספקים, בעלי מניות וכו., זקוקים לעקרונות פילוסופיים מוצקים (ניתן להתייחס גם כ-‘מסגרת להתייחסות’) אשר לאורה ניתן לבנות את הציפיות, ההחלטות והפעולות. בארגון נרחב ומסועף מנהיגות תהייה מאוד מאתגרת, גם בימים הטובים ביותר, בגלל סיבות כמו : גודל, גיוון תרבותי, בעלי עניין פוליטיים וציבוריים וכו. כאשר הפילוסופיה מלאה בקונפליקטים וניגודים הקשיים מתגברים באופן דרמטי עבור כולם, ובמיוחד על המנהיג מכיוון שמסגרת ההתייחסות מבלבלת.

בכדי שמנהיגים יכלו לעבוד בצורה טובה, אנשים (עובדים ומתעניינים מבחוץ) צריכים להיות מסוגלים לחבר את ציפיותיהם, מטרותיהם ופעולותיהם לתכלית או לפילוסופיה של הארגון.

דברים אלה מעלים, כמובן, את השאלה: “מה לעשות אם אני מוצא את עצמי מוביל ארגון או צוות אשר הפילוסופיה הבסיסית שלו מטושטשת ולא ברורה?” וכאן עולה הבדל בסיסי ויסודי בין ניהול להנהגה:

כמנהיג אחריותך רחבה מהובלת אנשיך. מנהיגות אמיתית כוללת – ככל שמצבך מאפשר- את האחריות להגן ולחדד את התכלית או הפילוסופיה הבסיסית.

אנא מלאו פרטים ליצירת קשר

האתר נבנה ועוצב ע”י אדאקטיב